אי גילוי ביטוח משכנתא 

אי גילוי - ביטוח משכנתא

כשאדם רוכש דירה ומסתייע בהלוואה מהבנק (משכנתא), הבנק המלווה מחייב את הרוכש לרכוש ביטוח חיים כדי להבטיח את קבלת תשלום ההלוואה. הלווה נדרש לענות לשאלות בנוגע למצב בריאותו ולחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית.
חברות הביטוח אינן בודקות את המצב הרפואי של המועמד לביטוח, ואינן מסבירות את חשיבות הצהרת הבריאות למבוטח ולמשפחתו. ברוב המקרים ההצהרה נעשית בפני פקיד הבנק, והמבוטח מוטעה לחשוב כי מדובר בעוד הליך בירוקראטי בדרך לרכישת דירה. חברות הביטוח מצרפות כמעט כל מועמד לביטוח וכך נהנות מגביית פרמיות. רק כשקורה מקרה הביטוח מפשפשות חברות הביטוח בעברם הרפואי של מבוטחיהם ורבים הם המקרים שחברות הביטוח דוחות תביעות מבוטחים כשנמצא שהמבוטח סבל ממחלות שונות בעברו. למעשה, חברות ביטוח קונות סיכון ומתמחות בניהול תביעות נגד מבוטחים וצדדים שלישיים. מרבית מתביעות מבוטחים נדחות בטענה של "אי גילוי" כדבר שבשגרה. הכוונה היא ל"אי גילוי" מצב רפואי ולדעתי, מדובר ב"אי גילוי" למשפחת המבוטח שברשותם זכות תביעה בלבד.
רבים מהשופטים בישראל מאפשרים לחברות הביטוח לרמוס את זכויות המבוטחים ורק בודדים מהם עומדים על המשמר וזאת, בין השאר, מאחר שסעיף 6 לחוק חוזה הביטוח קובע כי על המבוטח להשיב על השאלות המוצגות לו, תשובות מלאות וכנות, ואי-מתן תשובות בעניין מהותי דינו כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה. סעיף 7 לחוק, קובע תוצאותיו של אי-גילוי. למעשה בפועל ברוב המקרים כדי לדחות תביעה כנ"ל נדרשת חברת ביטוח להוכיח כוונת מרמה של המבוטח.
לצערי, נתקלתי בפסיקה רבה אשר מתעלמת מההיבט הצרכני שבחוק חוזה ביטוח ואשר קובעת כי מתן תשובה שאינה מלאה וכנה לשאלות בהצהרת הבריאות משמע שלמבוטח הייתה בעת עשיית הביטוח כוונת מרמה.
ראוי להדגיש כי המחוקק משתמש במושג "כוונת מרמה" ולא מרמה סתם. פעולה היא מכוונת רק אם קודם לביצועה היא התקיימה כרעיון ברוחו של העושה ובעת ביצועה רצה העושה לממש את הרעיון לכדי מעשה. לדוגמא, מי שיורה בכוונה לפגוע במטרה נייחת אינו מתכוון לפגוע באדם שעבר במקרה בקו הירי. פעולה מכוונת רק בחלקה צריכה להיות מסווגת כפעולה בלתי מכוונת בדיוק כשם שדבר שהושלם רק בחלקו אינו מושלם.
זאת ועוד, הוראת סעיף 414 לחוק העונשין מגדירה את המושג מרמה כ"טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב בעל פה או בהתנהגות ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת. שתיקה כשלעצמה אינה יכולה להוות מרמה שכן המרמה חייבת פעולה אקטיבית של הרמאי. לפיכך, כדי שפעולה תיעשה בכוונת מרמה אין זה מספיק שהפועל יהיה מודע לאי נכונות הטענה, עליו לרצות לרמות והוא חייב לבצע פעולה לשם כך.לפיכך, רק אם מבוטח רוכש ביטוח משכנתא אך ורק כדי להונות אז ניתן לייחס למבוטח כוונת מרמה.עוד ראוי להוסיף כי ייחוס עבירה פלילית לאדם במסגרת הליך אזרחי אינו דבר פשוט כלל, שכן נדרשת רמת הוכחה גבוה יותר ממאזן הסתברויות הנהוגה במשפט אזרחי.
למרות שקיימת שורה של שיקולי מדיניות שבגינם לא רצוי להטיל על מבוטחים אחריות למצגי שווא שנעשו בתום לב, בפועל מערכת בתי המשפט עמוסה ועייפה.
המצב שבו נעשה חיתום (הערכת הסיכון בקבלת המבוטח לביטוח) רק כאשר מוגשת תביעה או דרישה לתשלום הוא מצב שיש בו תקלה לציבור והוא נוגד את חוק חוזה הביטוח. ראוי לציין בעניין זה את עמדתה של כב' השופטת ח. וינבאום וולצקי מת"א (ת"א) 47015/01 בכר ויקטוריה נגד הדר, אשר מצאה כי התנהגות כזו של חברת ביטוח נעדרת תום לב.
רבים לא יודעים כי מאוד חשוב להמשיך לשלם לבנק את תשלומי ההלוואה גם אם חברת הביטוח דוחה את התביעה, שאם לא יעשו כן, הבנק יתמנה ככונס נכסים על הדירה וברוב המקרים יישאר חוב לטובת הבנק גם לאחר המכירה. לכן מומלץ לא להזניח ולפעול במרץ לתיקון המחדל. גם אם יש למשפחה טענה מוצדקת מדוע על חברת הביטוח לשלם את תגמולי הביטוח, המקום לטעון את הטענות הוא בבית משפט. למשפחת המבוטח אין, ברוב המקרים, כל יריבות עם הבנק אשר זכאי לקבל מהלווה שנותר ומהערבים את יתרת ההלוואה.